'הפסוק אומר ועשו ארון עצי שטים, אמתיים וחצי ארכו, ואמה וחצי רחבו, ואמה וחצי קומתו'

שואל רבינו האור החיים הקדוש, מדוע בכל כלי המשכן נאמר בלשון יחיד 'ועשית' שולחן, 'ועשית' מנורת, ואת המשכן 'תעשה, ועשית' את המזבח. וגם בפרטי הארון עצמו מדבר הפסוק הלשון יחיד ובנוכח, 'וציפית' אותו, 'ויצקת' לו, 'ועשית' בדי וגו'. אבל כאן שינה הפסוק וכתב בלשון רבים 'ועשו' ארון, וצריך לדעת מה הטעם ששינתה התורה???

ומבאר רבינו הקדוש, שרמז ה' יתברך בתורתו הקדושה, 'שאין גופה של תורה יכול להתקיים אלא בכללות ישראל', ואין מציאות בעולם שאפשר לאדם אחד לעשות ולקיים את כל עיקרי התורה. לדוגמא, כהן לא יכול לקיים מצוות פדיון הבן, ואינו יכול לקיים מצוות עשרים וארבע מתנות כהונה, ואם הוא ישראל אינו יכול לקיים מצוות עשה שבהקרבת הקרבנות ודיניהם, אשר יש בהם המון מצוות עשה, וכן לוי. אבל בכללות כל ישראל, כן יקיימו כללות עיקרי התורה. ולזה הפסוק אומר 'ועשו' לשון רבים.

ומסיים רבינו הקדוש, וזה לשון קודשו: ומכל מקום, בשאר פרטי תיקוני הארון אמר לשון יחיד, 'כי לתקן כלי התורה, שהם לומדיה ועמליה והכנותיה, יכולין להתקיים באדם אחד'.

[אור החיים תרומה פרק כה פסוק י]